הדמויות הן מאוד אמיתיות והן לא איזשהו רעיון מופשט ותיאורטי, אפשר ממש להרגיש ולזהות את התדר האנרגטי שלהן, את התחושה שלהן בגוף, את נימת הקול והגוון המאוד ייחודי כשאנחנו מספיק נוכחים וערים. הדמויות הפנימיות מאפשרות לנו ביטוי, למידה והתפתחות בעולם הזה כאשר למשל, דמות פנימית תלותית ונקשרת, יכולה לסייע לנו לפתח חוסן ועצמאות רגשיים.

יש כל מיני סוגים של דמויות, לדוגמא דמויות שמנסות לשמור ולהגן עלינו בכל מיני צורות ודרכים, ילדים פנימיים, קופצניים ושמחים וגם כאלה שהם רגישים ופגיעים, יש דמויות גבריות ודמויות נשיות (בלי קשר למגדר המיני שלנו), דמויות שהאוריינטציה שלהן היא פרקטית, מעשית, ותקתקנית ודמויות שהן יותר חולמניות ונהנות מהגות. כולן מתקיימות בתוכנו ברמות שונות וגם אם הן לא באות לידי ביטוי, הן קיימות כפוטנציאל שאנחנו יכולים להתרחב אליו אם נרצה, בתהליך של גילוי והתחדשות. 

הרבה פעמים נפגוש בתוכנו היבטים וחלקים מאוד שונים ואף הפוכים זה מזה. למשל דמויות עצמאיות ועוצמתיות לצד דמויות עדינות ורגישות או דמויות אופטימיות וקלילות לצד דמויות כבדות ודכאוניות. זה קורה כי המערכת הנפשית שלנו עובדת בצורה דואלית ומקוטבת. בד"כ תהיה לנו העדפה או הזדהות עם צד אחד שאנחנו תופשים כ"טוב" או "ראוי" ושיפוט על הצד השני כ"לא ראוי”, "לא מפותח" או "לא טוב". 
 

הגישה של voice dialogue ובכלל חלק מהותי מאוד מהתהליכים בעבודה עם דמויות פנימיות הוא ליצור בהדרגה את השלום הפנימי וההרמוניה עם כל ההיבטים והחלקים שלנו, לבסס את "הבית הפנימי" החוסה, המקבל, האמפתי לכל הדמויות הפנימיות. להיות ה"הורה הפנימי המיטיב" והבית שתמיד אפשר לשוב אליו ולהרגיש הכי נוח עם עצמנו בדיוק כמו שאנחנו, הכי אותנטי, הכי עטופים ואהובים.